הבלוג של קבוצת ברייר

שלום לכם,
פעם קראתי מחקר של פבלוב והבנתי ממנו איך אפשר לאלף חיות. אם למשל, ניתן לפיל קנה סוכר ונאמר לו מה לעשות, ניתן עוד סוכר ונאמר לו שוב מה לעשות… עם הזמן, הפיל הזה ידע גם לרקוד.
זה מזכיר לי שגם אותנו בני האדם, ניתן לאלף ובעצם זה מה שעושים לנו מגיל אפס. כשאנחנו קטנים ואומרים לנו "מגיע לך!" זה תמיד נשמע כמו עונש. לעומת זאת, אם היום אני אומר לעצמי "מגיע לי!" האם זה נשמע כמו עונש? לא! אני עושה עבודה טובה, אני מדהים, אני חכם, אני גאון, אני יפה – אז מגיע לי פרס!
עכשיו השאלה מה ההבדל בין "מגיע לי" ל"בא לי"? אז ככה: "בא לי", זה אומר שאולי מגיע לי ואולי לא מגיע לי. כי נורא בא לי עכשיו פלאפל ונורא בא לי עכשיו סיבוב באלפא רומיאו וגם נורא בא לי ללכת עכשיו לסרט ומה זה בא לי סוף-שבוע באילת!
אחת הדרכים היפות לאלף בני אדם (כך לפחות אני מאלף את עצמי) זה להגיד "מגיע לי!" אני מכין רשימה של כל הדברים שבא לי לעשות ומתנה אותה בצורה מאוד פשוטה. קוראים לזה Cause & effect: אם טיפלתי באי-מיילים בזמן – מגיע לי מנה פלאפל, אם אסיים את הפרויקט הזה בהצלחה - מגיע לי סוף שבוע עם אלפא רומיאו. כך אני בעצם דוחה סיפוקים ומקבל אותם בתמורה למשהו מוגדר שעלי לעשות.
השיטה הזו מחזקת את ההערכה העצמית כי כך אתה אף לא מקבל משהו סתם, אלא בזכות העובדה שבאמת מגיע לך. אתה הוא זה שמגדיר מה מגיע לך ואתה הוא זה שמאלף את עצמך ובונה את ההערכה העצמית שלך – את ה- self esteem , בצורה חכמה. רשמתי של כל הדברים שאני רוצה לעשות ובמקום "בא לי" , כתבתי "מגיע לי" .
לכל אחד מהסעיפים ברשימה הגדרתי תנאי: אם אעשה X – מגיע לי Y. ואז אין שום בעיה. תחשבו שמחמיאים לכם שוב ושוב ואז נותנים לכם ביקורת. אני מוכן לקבל, אין לי בעיה. הביקורת העצמית שלי מאוד מופלאה. אך לעומת זאת, אם "לא מגיע לי" ושוב "לא מגיע לי" וכל הזמן אני מקבל רק ביקורות ואז יום בהיר אחד יתנו לי מחמאה - היא תאבד כבר מערכה.
כי אנחנו, כבני האדם, בנויים לקבל קודם כל מחמאות שיעודדו את רוחנו ואז נהיה גם מוכנים להקשיב לביקורת. כך אני תמיד מחליף את "בא לי" ב"מגיע לי".
אולי גם מגיע לכם?

הנה קישור לסרטון המאמר ביוטיוב