הבלוג של קבוצת ברייר

בניוזלטר הקודם שלנו, סיפרתי בוידאו את סיפורו של איש הלזניה – בחור מקסים שבא לעבור תהליך התפתחות ואז שואלים אותו "מה יש לך למכור לעולם?" והוא עונה: " באמת שאין לי מה למכור, אני בסה"כ עובד שנים בתעשיה האווירית ובבית אני די משועמם" בהמשך, אנו מגלים בשיחה איתו שכדי להוציא את העצבים שלו, אחרי יום משעמם ומתסכל בעבודה- הוא מכין בבית לזניה. מסתבר שיש לו כבר כאלף מתכוני לזניה שמכין כל יום ואפילו מחלק לחברים. לאורך השנים, הבחור התמיד בלפתח את הכשרון הייחודי שלו בהכנת לזניה ואכן חבריו מציינים שזו הלזניה הכי טעימה בעולם.
החזרה שלו על תבנית לאורך זמן, כמו אדם שמתאמן על כדורגל או פסנתר, הביאה אותו למקום שבו הוא עשה בעצם 2 דברים:
1. הוא בעצם הפך את עצמו למומחה ללזניה באמצעות הכנת 1000 מתכונים שהמציא .
2. הוא מצא שיטה לייצר לעצמו אנרגיה חיובית אחרי יום עבודה מתסכל, כלומר, התחביב שמצא לעצמו – זו האנרגיה שלו.
עכשיו הוא יכול למכור 2 דברים:
1. הוא יכול למכור לחבר'ה – בואו תראו, אני כשרון בלזניה ואני אלמד גם אתכם .
2. אני כשרון בלפתח מודל לשיפור רמת האנרגיה והחשיבה החיובית שלי. אני בא הביתה, משתחרר, קצת מקלל, קצת מתעצבן, בסוף יוצא מזה לזניה מדהימה ואני מביא אותה בכיף למפגש המשפחתי.

הדוגמה, מעוררת התאבון שהבאתי לכם, באה להדגים לכם שהכשרון שלנו נמצא במקום שאנחנו מתנסים בו לאורך זמן ומה תעשה אם עם אין לך משהו שהתנסית בו לאורך זמן? תגדיר לעצמך אם אתה רוצה להתנסות בתחום חדש , או בנישה חדשה בתחום שאתה עובד בו היום.
אתן לכם דוגמא אחרת - בחור שהוא בעל חנות נעליים, בא אלי ומספר שלמד תואר ראשון בפילוסופיה, תואר שני בכלכלה והוא היום מאוד מתוסכל כי הוא לא יודע אם הוא רוצה להיות סוחר נעליים- שזה לא הכי מעניין אבל הוא יעשה מזה הרבה כסף, או להיות מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה שזה אולי מענין יותר - אבל עשיר הוא לא יהיה. הדילמה שלו הובילה שלו הוביל לשאלה – יש משהו אחר שהוא היה יכול לעשות שיממש את שני העולמות? כי הוא לא יכול להיות גם סוחר וגם דוקטור באוניברסיטה, לא מסתדר, העולמות לא זהים ולא דומים.
התשובה פשוטה למדי ומתחילה השאלה שאני שואל אותו: "כמה אנשים נכנסים לחנות הנעליים ביום?" "בסביבות 200 " הוא עונה . "תגיד, אפשר לסווג אותם לסוגי לקוחות?" הוא עונה לי – "כן בוודאי, ישנה הלקוחה שהופכת לי את כל החנות ולא תקנה כלום, זה סוג אחד. הסוג השני, זה הלקוחה שתקנה בסביבות 100 זוגות נעליים בשנה ויש לה נאמנות טוטאלית לטעם האישי שלי כמוכר, השלישי - זאת שבאה עם בעלה ואומרת "תבחר מה שאתה רוצה" ובסוף מחליטה בשבילו, וכו'."
אוקיי, נפלא, אמרתי. עכשיו, בוא נראה אם יש באינטרנט מחקרים על סוגי לקוחות שקונים נעליים, מה שנקרא: personality types of shoes buyers. אנחנו נכנסים לאינטרנט ומסתבר שאין משהו רציני בנושא, ועכשיו השאלה – למה צריך את המחקר הזה? אבל לפני שנשאל למה צריך אותו, קודם כל נבדוק שמעניין אותו לחקור את זה והוא יכול להפוך את זה בעצם לעבודת דוקטורט בתחום הכלכלי, אולי אפילו בתחום הכלכלי-פילוסופי -סוציולוגי, כי זה כלי למחקר סוציולוגי על התנהגות צרכנים בתחום נישתי שנקרא "מכירות נעליים". ויתכן שלמחקר הזה יהיה ערך לבעלי חנויות, ליצרנים, למעצבי נעליים וכו'. הניסיון שלנו היה פשוט – בוא נציב שתי מצלמות בחנות שיצלמו 24 שעות, יתעדו את זה לתוך הארד-דיסק, נכתוב שאלון עם 10 שאלות, ניתן למוכרניות ולמוכרנים את השאלון, בכל פעם שיבוא לקוח נכתוב קייס-סטאדי, 10 תשובות, פחות מ-60 שניות עבודה לאסוף משהו כמו 10,000 קייסים של התנהלות הצרכנים באותו רגע. אם תספיק לכתוב 100 ביום - תוכל לכתוב משהו כמו 2000 מחקרים בחודש אחד. התיעוד שלנו בסרטוני הוידאו יאפשר בנוסף, לראות את התנהלות הצרכנים ברמה הפיזיולוגית, יש לנו שאלות שעליהן אנחנו רוצים לענות, יש לנו אולי צרכנים שנוכל לשאול אותם שאלות, איך הם הרגישו, מה הם חשבו, למה הם פעלו בדרך שבה הם פעלו, ואחרי כמה אלפי קייס-סטאדיס, נוכל לבסס מחקר סטטיסטי.
מכיוון שהבחור למד גם סטטיסטיקה, הוא מכיר כמובן את חוקי המחקר בסטטיסטיקה. המטרה הייתה מאוד פשוטה: "תכתוב ספר מחקר על התחום הזה ותהפוך להיות מרצה מבוקש בעולם בנושא התנהגות צרכנים בקניית נעליים- מול חברות, בעלי חנויות, בכנסים בתחום הקמעונאי.
הנה, יש לנו מוצר שנותן לנו מענה לצורך המחקרי שלנו, המדעי, האקדמי, והוא כמובן כלי המאפשר לעשות יותר כסף באמצעותו, לפתוח רשת חכמה ושירותים מאוד ייחודיים הנוגעים להתנהגות צרכנים. הוא יכול לעשות מערכות training חכמות בוידאו, אודיו וPDF, לכל מוכרני הנעליים בעולם ולהגיד:
"I'm an expert in personality types of shoes buyers"
כך יוכל הבחור לבנות תחום חדש, נישה חדשה וכו'.
עד כאן על פיתוח הכשרון האישי. תחשבו על זה.