הבלוג של קבוצת ברייר

פיתוח כשרון, מיתוג אישי, פיתוח קריירה

010110X10

 היום התאריך הוא דיגיטלי 01.01.10 ונצטרך לחכות 100 שנים לראות את הרגע שוב. איך יראה העולם אז?ב 3 חדשים האחרונים התמקדתי לכתוב תכנית מפורטת לצמיחה האישית שלי ב 3 שנים הקרובות,לתכנית יש שם: 6/6 X2$ ופירוש הדבר שהתכנית בצעדיה בקטנים והמפורטים תאפשר לי להגיע למודל חיים רצוי שבו אני קם בבוקר ב 6 כרגיל ולומד 6 שעות, אח"כ משרת צרכים של אחרים עוד 6 שעות ובסופו של דבר מרוויח, כסף כמובן, פי 2 ממחזור השנה האחרונה 2009. ל 6/6 ישנה משמעות נוספת, "לראות 6/6" שבשבילי זה אומר שנה יותר ממוקדת בראייתי את הדברים, הרצונות והצרכים שלי, שנה של תחילת יצירת הבהירות. אז למה ללמוד כל כך הרבה? העולם בתחרות ואיני רוצה להישאר מאחור, העולם מרתק ויש בו הרבה ידע ואני רוצה לעודד את הקרנות הילדית שבי שלא אאבד אותה לעולם, אך באופן ממוקד, על פי צרכים ברורים שהוגדרו בתכנית ה 3 שנים. התכנית אפשרית לחלוטין, היא מבוססת על ביצוע 1000 צעדים קטנים ואפשריים, אחד ליום. למדתי בעבר שתרגול יום יומי עקבי תמיד תמיד מביא תוצאות.ועוד דבר חשוב מאוד, לא הייתי זוכה להצלחה העסקית הקיימת ללא החברים שלי, שעומדים לצידי לאורך כל הדרך, שומרים עלי ובנים אותי. והכי חשוב בעולם המשפחה שתומכת ברגעי הכשלון וההצלחה שבדרך.תודה לכולכם ושתהיה שנת 2010 שנה של פריצת דרך עבור כל אחד מכם וכל מי שאתם אוהבים. עופר ברייר

14 תגובות לפוסט '010110X10'

לקרוא את התגובות ב-RSS או לשלוח טראקבאק לפוסט '010110X10'.


  1. 1 ינואר, 2010 בשעה 10:09

    שנת 2010 בזכות הכלים שאלמד ממך ובזכות התוכנית שאכין תהיה עבורי שנת X10.
    זה מה שאני לומד ממך ואמשיך ללמוד.
    X10 חברים
    X10 הכנסה
    X10 זמן פנוי
    X10 אושר
    וזה מה שאני מאחל לכולנו.
    שנת הגשמה לכל חבריי בקורס ובקורסים בכלל שלך, ההגשמה שהם היא ההצלחה שלך, עופר.
    שנה אזרחית טובה.
    איציק.

  2. מאת אורלי גיטר

    1 ינואר, 2010 בשעה 11:01

    בוקר טוב ושנה טובה למומחה להתמרת אנרגיה בדרך ייחודית,

    אחד הדברים הבולטים הגורמים לחבב אותך כל כך, ולא רק להעריך, הוא, שלמרות הידע והנסיון, קיים הניצוץ השובב והילדי הזה בעיניך. אכן, לימודים מביאים להתחדשות ולליבלוב מתמיד. מאחלת לך שגם בגיל 99 ישאר הניצוץ הילדי וישאר המרץ ללמוד ולצמוח ולשאוף להצמיח אחרים. לגבי התכנית עליה אתה מדבר, אין לי מושג איך בדיוק בונים תכנית כזו ומה היא כוללת, אבל סומכת עליך שתלמד בהמשך. ואין ספק שמשפחה תומכת וחברים טובים הם המקור לכל והכד אותו צריך לדאוג למלא.
    שנה נפלאה
    אורלי

  3. מאת עידית פיטקובסקי

    1 ינואר, 2010 בשעה 11:24

    אני אישית קמתי הבוקר עם תחושה עילאית שהשנה משהו גדול הולך לקרות …
    משהו שמצטבר בתוכי זמן מה , התהליך שאני עוברת מאפשר לי ראיה מערכתית והתמקדות במטרת העל , כך שכול מה שמופיע בדרך הינו שעור .
    הבנתי שאת הכישרון שיש לי אני רוצה לחלוק עם העולם ,
    לכול אחד מאיתנו יש איזה שהיא מתנה שהוא נולד איתה והתרומה שלו לעולם היא להוציא את עצמו החוצה בדרך רגישה וואמיתית ..
    עופר - המחוייבות שלך להצלחה שלנו מעוררת השראה
    שתיהיה לכולנו שנת 2010 מאושרת
    באהבה עידית

  4. מאת אורי

    1 ינואר, 2010 בשעה 12:27

    אני מאוד מזדהה איתך עם הרעיון של life long learning "לעולם לא להפסיק ללמוד!". כמוך אני קורא ולומד כל השנים אבל מה שהייתי רוצה ללמוד ממך זה איך להפוך ללומד אפקטיבי יעיל ומהיר. אני תמיד מתפעל מרמת ההפנמה והיישום שלך של החומר שלמדת שזה למעשה הסיבה היחידה מדוע כדאי ללמוד. להפנים וליישם!! כמוך אני מאמין בתירגול יומי עיקבי ואני מתכנן בסופ"ש זה איך אשכלל וארחיב את המיומנויות שלי בשלוש השנים הבאות בכתיבה, שירה, נגינה, ציור והעצמת אנשים. אתה השראה ענקית, עופר. תודה על ההשראה!


  5. 1 ינואר, 2010 בשעה 17:23

    עופר ידידי, אני מאחלת הגשמה לכל הנאמר למעלה. הלוואי לכולנו. שנה אזרחית פוריה ו מפרה. שנה של למידה.

    פרי מרגוליס


  6. 1 ינואר, 2010 בשעה 18:42

    השנה נפתחת בכך שאני זוכה לחתן את חברתי הטובה ביותר מזה שנים, ממש להיות הרבנית וזו תחושה מופלאה ומרגשת לעשות משהו בסדר גודל כזה למישהו שאתה אוהב. עופר אני מסכימה שבלי חברים ומשפחה שום כיבוש יעד לא מקבל חשיבות כמו לכבוש יעדים עם עידוד של המקורבים. עדיין לא גיבשתי תוכנית לשלוש שנים הקרובות, אבל אני נרגשת מלעשות זאת כי יש בי אמונה מלאה בכך שזה יעבוד.
    אין דבר שהוא בלתי אפשרי רק צריך לדעת מה אתה רוצה שיהפוך לאפשרי עבורך

    שנה אזרחית טובה ושמחה וכייפית

  7. מאת מיה

    1 ינואר, 2010 בשעה 22:59

    עופר יקירי,

    1000 צעדים קטנים, או milia passum זה קטן לעומת מה שאתה בונה. הגדולה שלך היא בדדוקציה וברדוקציה שאתה מסוגל לראות, להבחין ,לנתח וליישם.

    גם הפורום רומנום בנוי מאלפי אבנים קטנות שללא גדולי האדריכלים לא היתה להן כל משמעות.

    שלך
    מיה

  8. מאת אלדד שרי

    2 ינואר, 2010 בשעה 0:27

    עופר היקר

    שתהיה שנה מצויינת.

    תודה על החלוקה איתנו של דרככך.

    השילוב של מתודולוגיה ממוקדת עם אנושיות ופתיחות מנצחים.

    שתראה 6\6 - ממוקד ובהיר ועם זאת רחב וגבוה.

    שנה מעולה

    אלדד


  9. 2 ינואר, 2010 בשעה 10:12

    הי עופר,

    לראות 6/6 זה בעצם לעשות את הבלתי אפשרי - לראות רחוק ולראות ממוקד בעת ובעונה אחת.

    הטריק, בעיניך, הוא לפרק להרבה תמונות קטנות, לדמיין כל אחת בתורה, כשמלפנים תמיד עומדת לה התמונה הגדולה, הרחוקה יותר.

    להטוט. קסם - לא! שיטת פעוה. מתודולוגיה.

    אימצתי כבר לפני חודשים ואני ממשיכה במלוא המרץ.

    תודה על חוויה בונה ומשמעותית!

    ושנה מופלאה לכולנו,
    מיכל

  10. מאת אריק רן

    2 ינואר, 2010 בשעה 11:57

    עד היום ניהלתי את חיי ללא תוכנית, שריטה ממלחמת יום כיפור- אין מחר, הכל היום. אבל היום,הגיע הזמן לשנות ולהסתכל קדימה ולנצל נכסים שיש לי כדי להפיק מהם בדרך מחושבת את המקסימום, לא מקריות לא סתם בלהט הרגע

  11. מאת טליה היישטיין שפירא

    2 ינואר, 2010 בשעה 18:13

    עופר היקר,

    אני בטוחה שתגשים כל אחת מ- 1,000 אבני הדרך היומיומיות שלך, ואני מאמינה שהגדרת הרבה עבודה "שחורה" בתוכן, כל הכבוד.

    אמא שלי מורה לילדים, היא מלמדת הכל: חשבון, אנגלית, תנ"ך, צרפתית, ערבית, היסטוריה, ו..ו…אני חושבת שהיא נולדה מורה, היא אוהבת את זה ועושה את זה ממש עם הרגשת שליחות. כשהיא רואה ילד שמתקדם בלימודים - יש לה ברק בעיניים. שלשום היא חגגה יומולדת 86, היא עדיין מלמדת ומגיעים אליה ילדים מכל גוש דן. לפני בערך 12 שנה היא החליטה ללמוד לבד לנגן על אורגן, לפני כמה זמן היא החליטה לללמוד פונקציות ממעלה שניה כדי לעזור לאחד התלמידים שלה.
    ממה שאני רואה אצלה, היכולת ללמוד וללמד אחרים משאירה את האדם צעיר, את המח צלול ואת חויית היצירה האנושית חיה ונושמת. אז אתה יכול להיות אופטימי.

    שתהיה לך שנה נפלאה!

  12. מאת קטיה

    3 ינואר, 2010 בשעה 12:49

    עופר היקר,

    קראתי את הפוסט שלך ואת כל התגובות והתמלאתי בשמחה: אין אדם שלא רואה ומרגיש את מה שאני מרגישה כלפי העשייה שלך. אתה מלא מרץ ויודע לתת השראה לאחרים, אתה לומד כל הזמן ומעביר את הידע והרצון ללוד לסובבים אותך. לכל דבר שאתה מלמד יש לך עשרות דוגמאות מחייך: נסיונות מוצלחים יותר ונסיונות מוצלחים פחות. אתה לא שם את עצמך בצד ומלמד, אתה עובר את כל התהליכים יחד עם כל התלמידים והחניכים שלך.
    הדבר המדהים הוא שאתה עם כל הידע והנסיון שלך נשארת סקרן, שובב ונמרץ - תכונות שקשה למצוא בדרך כלל אצל מבוגרים. זה כנראה אחד הדברים הכי אמיתיים שבך: ילדותיות במובן הכי טוב והכי טהור של המילה. יש בך יכולת להוביל למשא קשה של לימודים עם הרגשה של משחק ילדים, נצוץ בעניים, חיוך כובש ולהט.
    אני מאחלת לך להשאיר ולתפח את התכונה הנפאלה הזאת, שתוכל תמיד לתרגם את כל משאלותך ל1000 צעדים מעשיים, שתמשיך לחלוק איתנו את דרכך, בריאות ואושר למשפחתך התומכת, והצלחה בכל מעשיך!

    אני מתחילה שנה אזרחית חדשה עם רוח של התחדשות. התכנית התלת שנתית שלי פרוסה לפניי והדרך להצלחה נראת בהחלט אפשרית. עדיין יש לתכנן את 1000 הצעדים, אך הכי חשוב להיצמד למטרה ולא לסטות מהמסלול!

    שתהיה לכולנו שנת 2010 מוצלחת ומאושרת!

  13. מאת קטיה

    3 ינואר, 2010 בשעה 14:02

    האם זה קורא גם לכם? אתם שמים לב לנושא כלשהו ופתאום הרבה מאוד דברים מתחילים להיות קשורים בדיוק לאותו נושא?
    אז לי זה קורא כל הזמן. רק כתבתי לעופר על הסקרנות שלו ומיד זה בא: המאמר There’s Something Curious about Curiosity

    http://www.theworldclassexecutive.com/?p=431

  14. מאת קרן

    4 ינואר, 2010 בשעה 9:11

    היי עופר!
    כן, איזה תאריך מדהים 1/1/10 ! אני קמתי באותו הבוקר עם הרגשה שונה, לא עוד התחלת שנה … משהו באוירה השתנה. העתיד כבר כאן! ומבחינתי אין עוד זמן לבזבז אלא לפעול לעבר המטרות שלי. אני רוצה להודות כי כשעמדת וסיפרת על החזון ל3 השנים הבאות, והעיניים שלך נצצו וראיתי שאתה כבר שם… לומד 6 שעות, עובד רק 6…מרויח מספיק על מנת להיות רגוע ולתת לזה לקרות…- אז הבנתי!!!! אני אף פעם בעבר לא החלטתי על יעד/חזון ל3 שנים! וצירפתי לזה תוכנית פעולה. גם היום כל הפחדים קופצים החוצה…ומה אם זה לא יקרה? איך ארגיש? (לוזרית) ואם מה שאקבע לא יהיה רלונטי עוד 3 שנים… ועוד.
    אבל הבנתי: אם אני רוצה שינוי, הגיע הזמן לצעוד בדרך חדשה. ואני צועדת והשנה ראשית 2010 בפעם הראשונה תיהיה לי תוכנית - מפה-איתה אנווט ב3 השנים הבאות! אז, הרבה תודה עופר ובהצלחה עם 6/6!
    נ.ב. לקטיה : למה ששאלת קוראים "עיקרון הקולן"(כמו במוזיקה), הוא נוצר מההתכווננות והעיניין המיוחד: ראית שאשה בהריון פתאום רואה הרבה נשים הרות? וכד'…אז כשיש נושא שמעניין אותנו אז אנחנו חשופים/מזהים יותר אינפורמציה שבמקרה אחר היתה אולי לא רלוונטית…

להגיב

צריך להכנס כדי לכתוב תגובות.