יודע כל כך "הרבה" ולכן חייב ללמוד
כל בוקר ב 6 אני קם ומקדיש 3 שעות ללימוד ורכישת ידע וגם כותב בלוג, כמות המידע הנוצר בעולם דורש לימוד מתמיד, חמרים חדשים מתווספים כל יום בכמויות בלתי רציונליות ונראה לי שצריך יותר ויותר שעות המוקדשות ללימוד והטמעת הידע, מעין אימון אישי. מה עושים אם כמות שעות העבודה גם גדלים לממדים עצומים ? חייבים ללמוד לתכנן היטב את לוחות הזמנים ולדעת להפריד בין עיקר לטפל, בין חשוב לדחוף, בין צריך לרוצה ובין יעדים מידיים ליעדים ארוכי טווח על מנת לאפשר התפתחות אישית. ניהול זמן הופך להיות מרכיב קריטי בחיי! אז צריך…ללמוד על ניהול זמן ולהקדיש זמן לניהול זמן ובשביל זה צריך זמן. מאיפה יימצא הזמן הזה אם חשוב לישון 8 שעות ולעבוד 8!!! שעות ולחיות 8 שעות? ואי אפשר לוותר יותר על פיתוח קריירה.אני מכיר אישית אנשים בעולם שהם אלופי ניהול הזמן ומה שאנחנו מספיקים בשנה הם מספיקים בחודש. אז אני לומד מהם על שינוי הרגלים אני לומד! ואתם? איך? יש הצעות? עופר ברייר
16 תגובות לפוסט 'יודע כל כך "הרבה" ולכן חייב ללמוד'
להגיב
צריך להכנס כדי לכתוב תגובות.
27 דצמבר, 2009 בשעה 7:47
אני מציע לך לעשות קורס של פיתוח קריירה , שם אנחנו לומדים איך לנהל את הזמן שלנו, אני עצמי בגלל עצה של עופר ברייר המרצה בקורס התחלתי לעבוד מ 6 וחצי בבוקר ,
27 דצמבר, 2009 בשעה 9:00
אני עדיין רחוק מניהול זמן יעיל… מאוד רוצה לדעת איך עושים זאת!
כשיש לך משפחה, עבודה, הקמת עסק ולימודים, אם לא מנהלים נכון את הזמן אפשר פשוט ליפול מהרגליים (וזה כמעט קרה לי ביום שישי).
איך עושים את זה? ממתין לקרוא תשובות של אחרים
27 דצמבר, 2009 בשעה 9:07
אני חושב שניהול זמן הוא הבעיה העיקרית של אנשים בעידן שלנו, פשוט אנחנו יושבים מול המחשב ועושים סדר פעולות מסוים: אי מייל, בלוגים, עידכונים מקצועיים, עיתונים מקומיים, תחומי ענין וכולי. זה אוכל זמן ברמה מטורפת ומצריך ניהול יעיל יותר. אני חושב שהאינטרנט שאמור היה ליעל אותנו (כל המידע זמין בשניה) שיבש את סדר החיים והעבודה לגמרי- הפכנו לעבדי האינפורמציה.
מהעושים?
27 דצמבר, 2009 בשעה 10:15
הי עופר, מאוד שמחה שחזרת לכתוב!
אני בדרך כלל מתכננת את היום מראש. בזמן האחרון אני התחלתי לנהל יומן (לפי המלצתך) בו אני רושמת את כל הדברים שאני עושה ומודדת זמן מדויק. כל ערב אני מתישבת ומסתכלת מה עשיתי ומודדת את עצמי לפי פרמטרים הבאים:,
1) האם עשיתי את כל מה שתכננתי?
2) האם עשיתי דברים שלא תכננתי? אם כן, אז כמה זמן הם לקחו?
3) האם יכולתי לא לעשות אותם?
4) האם הדברים שהפריעו לי בתכנית קשורים לבקשות ורצונות של אנשים אחרים? אולי היו לי דברים יותר חשובים לעשות בזמן שסיפקתי רצונות של אחרים? ( אני יודעת שאני אעשה דברים שמבקשים ממני אפילו אם זה בא על חשבון הדברים שחשובים לי, אז אני צריכה ללמוד איך להתמודד עם הבעיה)
5) אם תכננתי יותר מדי ולא הספקתי לעשות משהו, מה לקח יותר זמן לעשות ומה פיספסתי בתכנון?
אז בסוף יש לי מסקנות ואני מוכנה לתכנן יום של מחר.
הדבר החשוב לדעתי בתהליך זה (כמו בכל התהליכים) זה התמדה. אם לא מניחים לעצמנו, ויודעים לדרוש מעצמנו ביצועים, לא דוחים את מה שצריך לעשות, אז מתיעלים כל הזמן.
וכדי לא להפוך לרובוטים צריך תמיד לתכנן גם זמן לשימחה ולכיף!
27 דצמבר, 2009 בשעה 10:15
אני חושבת שלנהל זמן זה דבר מאוד פשוט, זה ממש כמו להציב יעדים, לבדוק דוחות עיסקיים וכו'.
פשוט יושבים פעם בשבוע במשך חצי שעה ומתכננים את השבוע הקרוב, פעם בחודש את החודש הקרוב, ופעם בשנה את השנה והשנים הקרובות.
אז למה לא כולם עושים את זה? לדעתי זה נובע ממספר סיבות:
1. האופי שלנו כישראלים שחיים בארץ ישראל, ארץ עם הרבה תהפוכות כלכליות ובטחוניות (בכל רגע יכולה לפרוץ מלחמה) חיים בשיטה של כיבוי שריפות, כי "לא יודעים מה יקרה מחר". זה כמובן אופי טבוע בנו שלאו דווקא קשור באמת למציאות.
2. סיבה פסיכולוגית, פוחדים להתחייב - אם אני אנהל את הזמן שלי, אתכנן אותו אני מתחייב לעמוד בזה. בדיוק כמו בהצבת יעדים.
3. והסיבה האחרונה - אנחנו חושבים שאנחנו מספיק מועילים גם מבלי לנהל את הזמן שלנו.
אני לצערי, גם כמו רוב "הלא מתכננים" ויוצא שסדר היום שלי לא מנוהל ומאוד תגובתי למצבים שקורים לי. אני חייבת לציין שלפני כחודש ישבתי במשך שעה ותכננתי את הזמן שלי, והספקתי המון. אבל שוב חזרתי לסורי ואני לא מתכננת.
זה בהחלט אחד מההרגלים שאני מקווה ללמוד בקורס כיצד לשלוט בו.
27 דצמבר, 2009 בשעה 10:45
הי,
ניהול זמן לדעתי זה משהו יקר ערך שבאמת צריך לדעת לבצע נכון,
נשמעו פה דיעות מכמה כיוונים שכמובן כולם נכונות אך באמת איך עושים זאת הכי נכון ? זו לדעתי שאלת המיליון הראשון.
אני יכול להגיד על עצמי שכמו האחרים פה יש ימים שאני מנוהל ע"י סדר פעולות קבוע, כמו לקום בבוקר לעבור על אימיילים, לקרוא ידיעות חדשותיות, בלוגים ובנוסף בימים אלו יש גם את פייסבוק, יו טיוב, טוויטר, לינקדאין, וכל הזמן זורם אליי מידע שאני תמיד אוהב לקרוא על מנת להיות מעודכן תמיד במידע חדשני ועדכני מתחומים שונים כגון: אינטרנט, שיווק, ניהול, מכירות,טכנולוגיה, פרסום ועוד..
27 דצמבר, 2009 בשעה 11:07
בקר טוב לכולם. קראתי את דבריך עופר והשאלה הראשונה שעלתה לי: מה יש לו כל כך הרבה ללמוד?! מה הוא לומד בעצם. ואז הראש -צמר גפן שלי (צמר גפן כי אני חולה כרגע). שאל מה אני רוצה ללמוד? התשובה: איך מוציאים ספר. פתחתי אינטרנט הקלדתי: להוציא ספר לאור. הגעתי לאתר שמסביר שלחתי מייל וכו'. איך לא חשבתי על זה קודם? לא חשבתי על זה קודם כי הפחד שלי מנהל אותי! והוא לא חושב בהגיון. אבל החלטתי לנהל את הפחד שלי: הלכתי לקורס אצל עופר, חלמתי על הפחד (הלילה), אני מדברת עליו ואיתו גם אם הגוף שלי מתכווץ והנשימה נעתקת באותו רגע ,לאט לאט אני אתיידד איתו. אני חושבת שאז הזמן ירוץ מעצמו. יש לי המון זמן…וגם המון פחד שצריך לנהל.
27 דצמבר, 2009 בשעה 11:37
ניהול זמן מוצלח מצריך תכנון ברמה היומית, השבועית, חודשית וכו'.
טוב, זה לא חדש אבל העניין הוא גם לעמוד בתכנון. אחת השיטות היעילות לדעתי היא לשבת בכל בוקר 5-10 דק' לפני תחילת העבודה לרשום את המטלות שישנן ומה אני רוצה להשיג באותו היום. צריך לקבוע גם הפסקות. חשוב להיצמד ללו"ז שקבענו כמה שיותר, ולא לוותר ולרמות את עצמנו. רצוי לתת לעצמנו דין וחשבון בסוף היום ( 5 דק' לפני שהולכים הביתה) מה ביצענו ומה לא.
אני גיבור גדול בלתת עצות אבל אני לא יכול להגיד שאני תמיד עומד בכללים אותם קבעתי…
שיהיה לכולנו יום טוב, מוצלח ויעיל!
27 דצמבר, 2009 בשעה 12:39
קורה לכם שדברים קורים בלי שהיו כתובים בלו"ז? או שדברים שהיו כתובים ללוז של שלשום קורים מעצמם היום?
27 דצמבר, 2009 בשעה 13:13
שלום לכולם
אחד הדברים החשובים שלמדתי על ניהול זמן ואותו אני מישם ,
כיום בתחום ניהול היצור.
כשאני עובר בבוקר על כל המטלות שיש לי לבצעה, דבר ראשון אני מתחיל עם המטלה הקשה ביותר לביצוע , ככל שאני מסיים את המטלות הקשות והבעיתיות
כך יותר קל לי במשך היום .
לרוב אנו דוחים מטלות קשות או לא נעימות לסוף ובסוף אנחנו מוצאים סיבות למה לא ביצענו אותם - כרגיל חוסר זמן.
יום מוצלח ומקסים לכלם.
27 דצמבר, 2009 בשעה 18:43
הי לכולם
אני משתמש ביומן יומי וכל דף בו חצוי בקו אופקי. בצד ימין רשומות הפגישות וכל הארועים ה"קשיחים" אשר תחומים בזמן.
בצד שמאל רשומות כל הפעולות לביצוע "to do" .כך אני יכול לשלב את הפעולות בין ה"קשיחים". הפעולות לביצוע מקבלות עדיפויות 1,2, או 3 לפי פוטנציאל התועלת או פוטנציאל הנזק הטמון בהן.
פעולה שלא בוצעה עוברת ליום שלמחרת.
לרישום ביומן אני משתמש בעט מחיקה (ניתנת להשגה בכל חנות למכשירי כתיבה)
בהצלחה לכולם
קובי דורון, חייט ביטוח,
סוכן הביטוח שתמיד ייחלת לעצמך
(זוהי הגדרת 8 המילים בעקבות השעור הראשון בקורס של עופר)
27 דצמבר, 2009 בשעה 20:21
אני בכלל חושבת שכדי להתמודד נכון עם בעיית ניהול הזמן יש לקחת פסק זמן מניהול הזמן . פסק זמן זה יש לנצל צורך חקירת הרגלי ניהול הזמן שלנו - לראות מי באמת מנהל את מי ? האם הזמן מנהל אותנו או אנו מנהלים את הזמן ויותר חשוב איך אנו מנהלים אותו?. , ממה אנו בורחים? מה הם הסחות הדעת שלנו , מי הם "גונבי" הזמן שלנו ,על מה אנחנו מבזבזים זמן ? איך אנו ניגשים לטפל במטלות שלנו - מה הם המטלות שאנו דוחים ומה אין לנו בעיה לבצע ? חקירה זו דרושה ע"מ להכיר בתוכנו את הגורמים המטרפדים ואת הגורמים התומכים בניהול הזמן שלנו. כך שבפסק זמן זה יש לעשות מעקב ולהתבונן בכל אותם דברים מסוג זה. לדעתי אין זה יעיל ונכון להתחיל לעבוד בשיטות ניהול זמן שקבלנו כעצות וטיפים ברמה תיאורטית בהרצאות או בספרים ( למשל להתחיל במשימות הקשות, להפריד בין טפל ועיקר וכיו"ב) לפני שאנו מתוודעים קודם לנקודות התורפה וגם לחוזקות שלנו, שהם אלה שיכוונו אותנו טוב יותר איך לנהל את הזמן באופן שמתאים אך ורק לנו אישית , ולא לאדם אחר.
זה גם יחסוך לנו אנרגיה מיותרת על תסכול ולחץ למה אנו לא מצליחים ליישם את מה שלמדנו בתיאוריה. הכר את "אוייבי" ניהול הזמן שלך וכך תדע איך לנהל אותם .
28 דצמבר, 2009 בשעה 0:06
פעם בשבוע הספר, באחד הדוכנים, ראיתי ספר כזה על איך לא לבזבז זמן. הסתכלתי בתוכן העניינים והיו שם כל-כך הרבה עניינים שתהיתי למי יש זמן לקרוא כזה ספר..כבר באותו רגע הרגשתי שאני מבזבזת המון זמן ובמהירות הלכתי משם! ואז נזכרתי שכל מה שאני צריכה לעשות -אם אני רוצה ללמוד ניהול זמן- זה להסתכל על אבא שלי, בן הכמעט 80 ולראות איך הוא מנצל כל רגע ביום: ביומן: היומן שלו מלא וגדוש על גדותיו בפגישות עם חברים, בני משפחה, תלמידים, מורות, אזכרות, לוויות, ניחום-אבלים, ארוחות צהריים, מופעי בידור, ערבי שירה, הצגות תיאטרון, קונצרטים, ומה לא. בין לבין הוא הולך להחליף ספרים בשתי ספריות (4 בכל אחת), לדואר, לבנק, לרואה-חשבון, לבקר את אחותו הגדולה, לסופרמרקט, לבית-מרקחת, לחתונות, מסיבות. אני חושדת בו שלמעשה הוא מבצע שתי פעולות בבת אחת: נגיד הוא משלב הליכה ברגל עם סידורים, או קורא ספר בזמן שהוא שוכב לישון (6-8 שעות בלילה וגם שלאףשטונדה בכל מצב), פוגש חברים בזמן 'שבעה', כותב (במחברת) בכל תנוחה (במכונית כשיש אור אדום ברמזור) הוא לא עוצר - ועוד משהו- הוא לא נותן למחשב להשתלט עליו. בזמן שהוא מחמם לעצמו משהו לאכול הוא בודק מיילים וגם בהתעוררות ובקימה מהשינה ולפני שהולך לישון, הכל מאוד ענייני אצלו והוא מקליד במהירות של 100 קמ"ש. (אבל זה בגלל שיש לו ותק של 60 שנה על מכונת-כתיבה).
הייתי יכולה להמשיך בתיאור, אבל אני חייבת להיכנס למיטה כדי להספיק לישון 8 שעות…
28 דצמבר, 2009 בשעה 21:52
והעיקר תיזהרו שהזמן לא ינהל אתכם כי הזמן הוא בסה"כ סיבובים של מחוגי השעון או מקסימום של כדור הארץ…
29 דצמבר, 2009 בשעה 0:49
השקר של ניהול זמן…
אחד הדברים החשובים ביותר באימון הוא להתבונן באמת ולא לשקר לעצמנו.
מי שחושב שהוא מנהל את הזמן משקר לעצמו.
אנחנו לא קובעים את אורך החיים שלנו, את שעות היום והלילה, את הצרכים שלנו הכוללים שינה, אוכל ועוד. ניהול זמן זה סוג של בלוף.
לרוב, הזמן מנהל אותנו.
המעט זמן שאינו מנהל אותנו, הוא הזמן שבו אפשר לשחק.
הנושא של ניהול זמן יכול להיפתר בדקות ספורות אם מבינים לאן רוצים ללכת.
אנשים שלא יודעים לאן הם רוצים להגיע מעסיקים את עצמם באיך לא לבזבז זמן בשעה שהם נודדים ממקום למקום ומודדים צעדים ולעולם לא מגיעים למחוז חפצם.
אושרו של אדם אינו נמדד בכמה הוא הספיק או לא, אם בכלל אושרו של אדם הינו מדיד. כדי להיות מאושר אדם צריך לדעת מהם הדברים שהם בעלי ערך עבורו ואז להתמקד בעשייתם.
הניסיון העקר ללמוד מידע כוזב, מיותר ומטופש על "איך לחסוך זמן בשעה שאני רוצה להספיק יותר" מלמד על חיים חסרי סיפוק, חסרי משמעות, חסרי אושר אמיתי.
ייתכן אפילו שהניסיון לחפש מידע על "איך להיפטר מהרגלים רעים" הפך להרגל אצלך.
כדי להיות מאושר יש לנהל תוצרת ולא זמן.
זמן הוא דבר מתכלה.
תפוקה ותוצרת הם הדברים שמניבים רווחים ומצב רוח מרומם.
אל תאמינו לי. תבדקו.
29 דצמבר, 2009 בשעה 13:04
מסכימה איתך. לפעמים עצם המחשבה על המטרות גורמת להם להתממש מעצמם…רק צרך לתת להן זמן….עובדה אתה כתבת מה שרציתי לכתוב. תודה! לגבי אושר בהזדמנות אחרת…